אז מה צריך לקרות במערכה השניה?
ובכן, במערכה השנייה- שבמהלכה אנחנו נמצאים כרגע – ישנם שני שיאים ייחודיים. שני השיאים הללו הם נקודת השיא של המקטע הרביעי, שמכונה – "מיד-פוינט" או "שיא אמצע"; ונקודת השיא של המקטע השישי, המהווה נקודת השיא של המערכה השנייה כולה. זה הזמן לדון בשני השיאים הללו בפירוט, מפני שהם ייחודיים, וראוי להקדיש להם תשומת לב.
"שיא אמצע" (מיד-פוינט):
מבחינה מבנית, שיא האמצע, כשמו כן הוא, מגיע בערך באמצעו של הסיפור. מה מיוחד בשיא הזה? ובכן, זו הנקודה שבה תכניתו של הגיבור שלכם נכשלת או שעולמו מתהפך עליו. הזעזוע הזה בעולמו של הגיבור יוצר שינוי משמעותי (ובדרך כלל, כואב וקשה) עבור הגיבור שלכם.
מכירים את הרגע הזה בסרט שבו הכל משתבש בבת אחת? כשבתוך חמש דקות אינטנסיביות כל העולם של הגיבור בסרט מתהפך? מישהו נפצע אנושות, פרט חדש – שלילי ומפתיע – מתגלה וצובע הכל בשחור, שעון חול חדש מתווסף לסיפור, והזמן הולך ואוזל? זו נקודת "שיא האמצע". ברגע הזה – מתאחדים כמעט כל הכוחות המתנגדים יחד (כוחות חיצוניים, הפגמים באישיותו של הגיבור, האנטגוניסט) ומשנים את כל התמונה כולה.
אבל שימו לב – אמנם בדרך כלל השיא הוא מאורע שלילי, אבל הוא לא חייב להיות. יש סיפורים שבהם די בכך שהוא ישנה את כל התמונה באופן מהותי. במקרים האלה, שיא האמצע הוא שינוי משמעותי במאזן הכוחות או בדינמיקה של הסיפור. למשל – רגע שבו מתגלה לגיבור פרט שמשנה את כל התמונה עבורו, ומבהיר לו שכל מה שחשב לא נכון; רגע שבו שני החברים הכי טובים בסיפור הרומנטי שוכבים, ופתאום – כל הקשר שלהם מתהפך לגמרי.
נסו לחשוב מה יכול להיות המיד-פוינט של הסיפור שלכם. איך תוכלו לחולל "זעזוע" בסיפור שלכם? איך תוכלו לערער את כל העולם שבניתם אל מול עיני הקורא, כך שהוא יביט בהשתאות בדף ויחשוב לעצמו – "רגע, מאיפה זה בא? ואיך לעזאזל הגיבור הולך לצאת מהבלאגן הזה?". התרגילים ביחידת התרגול יסייעו לכם לפתח שיא כזה.
מיד לאחר המיד-פוינט הזה, בתחילתה של המערכה החמישית, הגיבור שלכם יצטרך לתכנן מחדש את מהלכיו העתידיים. כאמור, כל עולמו של הגיבור שלכם חטף זעזוע – לכן, תכנית העל שלו צריכה - מן הסתם – לעבור אף היא שינוי בהתאם למצב העניינים החדש.
המערכה השניה היא המערכה המורכבת והמסובכת ביותר מבחינה עלילתית בסיפור. כדי לספק לכם כמה כיוונים או רעיונות למהלכים עלילתיים שיתרחשו בסיפור שלכם, הנה כמה מהלכים נפוצים:
מהלכים נפוצים בחצי הראשון של המערכה השניה (לפני "שיא האמצע"):
-
הצגת בעלי ברית חדשים – צריכים דוגמה? חישבו על טימון ופומבה ב"מלך האריות". סימבה מכיר אותם מיד לאחר נקודת המפנה שבתום המערכה הראשונה (המביאה אותו ל"חציית הסף" - הבריחה מן הממלכה המוכרת שבה נולד לעולם שונה לגמרי). השניים מצילים את חייו והופכים לחבריו הטובים. העובדה שהם "מצילים" אותו באופן הזה, הופכת אותם מיד לדמויות חיוביות גם בעיני סימבה וגם בעיני הצופים. אגב, ה"הצלה" יכולה להיות צנועה בהרבה (למשל, בסיפור שלכם, הגיבור יכול להתקע בלי כסף קטן, ובעל הברית החדש שלו יכול להלוות לו כמה שקלים). מה שחשוב הוא שהמפגש הראשון בין בעל הברית לבין הגיבור שלכם יבהיר מיד גם לגיבור וגם לקוראים שזו דמות חיובית שנמצאת "בצד" של הגיבור שלכם. לעיתים הגיבור שלכם ירכיב לעצמו "נבחרת" בתחילת המערכה הראשונה (זה משהו שקורה הרבה פעמים בעלילות שכוללות הרפתקאות או בסיפורי עוקץ למיניהם). כדי להוסיף עניין להרכבת נבחרת כזו, חשוב להפוך את תהליך ההרכבה למעניין על ידי טיפוסים מאופיינים היטב שעל פניו לא אמורים להסתדר אחד עם השני או עם הגיבור.
-
הצגת כוחות מתנגדים חדשים – בדיוק כמו סעיף (1) רק הפוך. גם כאן, חשוב שהמפגש הראשון עם הדמויות החדשות יבהיר מיד באיזה צד הן נמצאות. אם הגיבורה שלכם מגיעה לכיתה חדשה בבית ספר חדש בתחילת המערכה השניה, ופוגשת מלכת כיתה גועלית שתהיה כוח מתנגד חדש, רצוי שהמפגש הראשון עם מלכת הכיתה הזו יבהיר עד כמה היא אינה בצד של הגיבורה שלכם (היא יכולה, למשל, לספר בדיחה על חשבונה של הגיבורה, או אפילו להיראות לרגע כאילו היא עושה עבורה משהו נחמד, רק כדי שנגלה כמה שניות לאחר מכן שהכל היה חלק ממתיחה מרשעת שנועדה להשפיל את הגיבורה האהובה).
-
הכל אחלה וסבבה – בהרבה מאד סיפורים, החלק הראשון של המערכה השניה הוא חלק אופטימי שבו הגיבור שלנו נמצא על הגל. כך, בהרבה סיפורים, חלקה הראשון של המערכה השניה יראה את הגיבור שלנו מנסה להכניס לרעים ומצליח או מתקדם במסע שלו באופן שנראה אופטימי (נסו למשל לחשוב על הסצינה שבו גל גדות מנצחת בקרב הראשון שלה ב"וונדר וומן" או על הסצנות שבהן ניאו מגלה את כוחותיו ב"מאטריקס") כמובן שהרגעים הללו הם רק הכיף שלפני הסערה, אבל הם הבסיס לנקודת האמצע (מיד-פוינט האמצע) שאליה נגיע בהמשך.
-
עלילת משנה של התחברות או התאהבות – סיפורים רבים מציגים עלילת משנה של "סיפור אהבה" (לאו דווקא רומנטי) ותהליך של התקרבות בין הדמויות במערכה השניה. חישבו על סרטים או ספרים שאתם מכירים – כמעט בכל אחד מהם תוכלו לחשוב על סצינות במערכה השניה שבהן יש תהליך רגשי של התקרבות בין הדמויות: השיחה שבה הגיבור חושף את עברו בפני בן הברית, ובן הברית משיב בסיפור משלו על ילדותו. הרגע שבו בן הברית עושה מחווה מרגשת כלפי הגיבור, או מסייע לו ברגע קשה. חשוב מאד להציג את הרגעים הללו, כדי להעמיק את הקשרים בין הדמויות, ולעורר אמפתיה כלפיהן גם בקרב הקורא. כך, הקורא לא רק יבין את החשיבות הרגשית שיש לבני הברית עבור הגיבור שלכם, אלא גם "יתאהב" בהם בעצמו, ו"ידאג" להם ולשלומם (וכך, יועצמו רגעים שבהם שלומם – הרגשי או הפיזי – יהיה בסכנה).
צילום: סם ג'קסון